פסק-דין בתיק עב"ל 444-09

השופטת רונית רוזנפלד

1.      השאלה העומדת לבירור בפנינו בערעור זה הינה, האם יש להכיר בפגיעה ממנה סובלת המערערת בעמוד השדרה הצווארי כ"תאונה בעבודה". בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי כדן יחיד; בל 2509/06) השיב על כך בשלילה. על פי קביעתו, אין קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סובלת המערערת לבין תנאי עבודתה. על כך הערעור שלפנינו.

הרקע העובדתי

2.      המערערת מועסקת מזה כ-13 שנים כפקידה בסניף המוסד לביטוח לאומי ב***, ועובדת 5 ימים בשבוע מן השעה 7:30 ועד השעה 16:00. המערערת עוסקת בקבלת קהל 3 פעמים בשבוע, למשך 4 שעות בכל פעם. ידה השלטת של המערערת היא יד ימין. מאחר שהמחשב והמקלדת הוצבו משמאל למערערת, היא נאלצה להטות את פלג גופה העליון, ובכלל זה את צווארה וראשה, אל המחשב והמקלדת במשך רוב זמן עבודתה. כך במיוחד בעת קבלת קהל, עת נדרשה המערערת להקליד, להזין נתונים או להפיק מידע מן המחשב כדי לתת תשובות לקהל הפונים. בעת שלא קיבלה קהל, ביצעה המערערת פעולות נוספות כגון מענה לטלפונים, תיוק מסמכים והקלדה במחשב. גם בחלק מן הזמן הזה נדרשה להטות את פלג גופה העליון לצד שמאל.

3.      תביעת המערערת להכיר בפגיעת הגב ממנה היא סובלת כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה נדחתה על יד המשיב (להלן גם- המוסד), מן הטעם שלא התקיימו בה התנאים להכרה בליקוי כמחלת מקצוע או במסגרת תורת המיקרוטראומה. לפי החלטת המוסד, מחלת המערערת התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, " והשפעת העבודה עליה אפילו הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

ההליך בפני בית הדין האזורי ופסק דינו

4.      לאחר ששמע את עדות המערערת, קבע בית הדין האזורי כי עלה בידי המערערת להניח תשתית עובדתית לביסוס טענת המיקרוטראומה. על פי החלטתו, המערערת ביצעה אמנם פעולות שונות אשר אינן חוזרות על עצמן  " כגון קבלת קהל, מענה לטלפונים, טיפול בדואר תיוק חומר, הקלדה במחשב וכו'". עם זאת, " רוב הזמן בוצעו פעולות אלה תוך הטיות חוזרות ונשנות של פלג גופה העליון של המערערת לצד שמאל, שם נמצאו המחשב והמקלדת בהם השתמשה", ואחר כך החזרת הגו העליון למצב הרגיל. בית הדין קבע כי ניתן להעריך במאות פעמים ביום את מספר ההטיות של פלג גופה העליון של המערערת. משהתקיימה על פי קביעתו התשתית העובדתית להכרה בפגיעה ממנה סובלת המערערת על פי תורת המיקרוטראומה, מינה בית הדין האזורי את דר' יעקב פעילן כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן גם: " המומחה"), לבירור הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין תנאי עבודתה.

5.      בהתייחסו לשאלת בית הדין בדבר מחלת המערערת ציין המומחה בחוות דעתו כי המערערת "סובלת מכאבי צוואר עם תסמונת רדיקולרית, על רקע שינויים ניווניים בולטים, גרמיים ודיסקלים." באשר לשאלת הקשר הסיבתי ציין המומחה כי :

            "תהליך היווצרות של שינויים ניווניים הינו תהליך איטי, הדרגתי ואורך שנים רבות. מדובר בתהליך תחלואתי רגיל, על רקע קונסטיטוציונאלי - התפתחותי אשר אינו קשור לתנאי העבודה"

בנוגע להשפעת תנאי עבודה של המערערת על הופעת השינויים הניווניים ציין המומחה כי :

         " אין בתנאי עבודתה של הגב' ב.מ. הפעלת כוח פיסי רב, חוזר ונשנה במהותו המשפיע על ע"ש הצווארי. עבודתה מגוונת ואינה גורמת לעומס/לחץ/רטט ממוקם על ע"ש הצווארי. עבודתה אינה כרוכה בהרמה/העמסה/הורדה של חפצים כבדים מעל לגובה הכתפיים. עבודתה אינה כרוכה בנסיעה בדרכי עפר משובשות ברכב עם קפיצים "קשים". עבודתה אינה כרוכה באחיזת ידיים ממושכת מעל לגובה הכתפיים עם הפעלת כוח פיסי רב ושימוש במכשירי עבודה רוטטים וכבדים וכד'- כולם מצבים המוכרים לפחות באופן חלקי כגורמים המחמירים/ מאיצים את הופעת השינויים הניווניים בע"ש הצווארי על בסיס תורת המיקרוטראומה ... סיבוב הצוואר לשמאל אינו מסביר את ממצאי הבדיקות הקליניות וההדמתיות המופיעות בתיק הרפואי."

לאור כל האמור קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של המערערת לבין הפגיעה ממנה היא סובלת בע"ש צווארי.

6.       לאחר קבלת חוות דעת המומחה ביקשה המערערת למנות מומחה אחר. לטענתה, המומחה מסרב למעשה לקבל את הכרעת בית הדין האזורי כי הונחה תשתית עובדתית לביסוס טענת מיקרוטראומה. כמו כן, לאור אופן עריכת חוות הדעת וטעות שהופיעה בשמה של המערערת במקום אחד בחוות הדעת, דומה כי לא יוחסה הרצינות הראויה לבחינת הסוגיה. לחלופין ביקשה המערערת להפנות אל המומחה שאלות הבהרה. על פי החלטת בית הדין האזורי, נדחתה בקשת המערערת למנות מומחה יועץ רפואי תחת דר' פעילן, בהעדר נסיבות המצדיקות זאת. המומחה אכן כתב בטעות שם שגוי במקום אחד בחוות הדעת, אך אין בפליטת קולמוס זו כדי לפגום בחוות הדעת, המתייחסת לנתונים העובדתיים והרפואיים הנכונים ביחס למערערת. בית הדין לא מצא לנכון לאשר הפניית מרבית שאלות ההבהרה אותן ביקשה המערערת להציג, למומחה, למעט שאלה אחת. וזו השאלה ותשובת המומחה, כפי שניתנה לה, בהתאמה:

"ש.     האם נכון לומר, כי פגיעותיה של התובעת לאור אופי העבודה כמתואר   בהחלטת בית הדין הנכבד, יכולות להיות מואצות, או מוחמרות?"  

  "ת.    לא. אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה. עבודתה אינה כרוכה באחיזת ידיים ממושכת ו/או בהרמה/העמסה/הורדה של חפצים כבדים מעל לגובה הכתפיים עם הפעלת כח.

אין בתנאי עבודתה כדי להשפיע על ע"ש הצוארי.

הטית פלג הגוף העליון לשמאל - מתבצעת בד"כ בע"ש מותני-גבי ולא צוארי. ברור כי הטיה זו אינה מסבירה ואינה קשורה להופעת הזיזים קדמיים ואחוריים בגפי החוליות, את בלטי הדיסק המרכזי ואת בלט הדיסק המרכזי הימני 5-6 C . 

לשאלות ההבהרה לא צורפו מחקרים מדעיים/רפואיים, המבוססים על ממצאים אנטומים/ פיסיולוגים/ביומכנים, המוצאים קשר פתו-פיזיולוגי בין תנאי עבודתה של הגב' ב.מ. לבין התהליך הניווני המפושט בע"ש הצוארי.

לסיכום- אין שינוי בחוות דעתי"